.

פרשת וירא - חס"ה לשבת

מדוע ה' הפך את סדום ללא התראה ואילו את נינוה הוא דוקא הזהיר? מדוע השתמש ר' ישראל מסלנט רק במעט מים כשהגיע לבית הכנסת קטן בוילנא? ומה כדאי מאוד לעשות בעודו מעוטר בתפילין של רבינו תם אחר התפילה? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת וירא

רבי יוסף שמואלי  | יום רביעי י"ב חשון התשפ"ה  |  13.11.2024  |  13:00

חידוש

"וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם" (יט, כד)

צריך להבין מדוע ה' הפך את סדום ועמורה ללא התראה בטרם ההפיכה, ואילו בנינוה כתיב ששלח את יונה הנביא להתרות בהם 'עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת'.

ויובן ע"פ משל לאחד שנתמנה להיות פקיד ב'בנק', והיה הלה מקבל את כל באי הבנק בסבר פנים יפות, אך דא עקא, שלא מצא את ידיו ורגליו בחכמת החשבון, והיה מזכה את החייב ומחייב את הפטור, כשמוע המנהל כי כן הוא מיהר לשלחו עד מהרה. למחרת היום הביא פקיד חדש שהיה בקיא נפלא בתכונות החשבון, אלא שחסרון היה לו, שהתנהג ברוגזה ובקפידה אל באי הבנק, ניגש אליו המנהל והזהירו שיתנהג בשובה ונחת אל קהל הפונים אליו. עתה ישאל הרואה מאי בין הראשון לשני, הרי שניהם לא נהגו כהוגן, ומדוע זה רק הוזהר לשנות הנהגתו, וזה מצא עצמו בבית ללא כל הזהרות מוקדמות, אלא, כי כל הרוצה לעבוד בבנק, מחוייב לדעת את ה'יסוד' - הבנה בעניני ממון, שהרי שם הוא מקום מסחר המעות, ממילא אם יש לו ידיעה טובות בענייני ממון, עדיין אפשר לסבול שאר חסרונות שיש לו, אבל אם הוא חסר את ה'יסוד', אף אם בשאר ענינים יש לו מעלות, מה לו ולבנק...

כיו"ב, מיסוד קיום העולם שיהא האדם בעל חסד ומידות טובות כמו"ש (תהלים פט ג) 'עולם חסד יבנה', ע''כ, אם יש בו מידות טובות עדיין אפשר לסבול את שאר חסרונותיו, משא''ב אם את היסוד אין לו מה יועילו כל שאר מעלותיו.

סיפור

"יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם" (יח, ד)

מעשה בהג"ר ישראל מסלנט זצ"ל שסר פעם ביחד עם חברו ר' מרדכי מלצר לבית כנסת קטן אחד, באחת הסימטאות שבוילנא להתפלל תפילת מנחה. ר' מרדכי נטל ידיו מתוך הכיור שבבית הכנסת בשפע ובהידור, ואילו ר' ישראל הרטיב מעט את ידו וכמעט לא השתמש במים. שאלו ר' מרדכי בתמהון: "האם אין כבודו נוהג ליטול ידיו לפני התפילה", "כן - השיב ר' ישראל - גם אני רגיל להדר בזה, אבל כפי הנראה לי יש בבית מדרש זה מספר מסוים של מתפללים ולא שכיחים בו אורחים. השמש בודאי מכוון להכין מים לפי צורך המתפללים הקבועים אם אנחנו נבזבז הרבה מים עלול חסרונם להיות ניכר לאחד הגבאים, והלה יתרעם על השמש ויעכב לו את משכורתו. ונמצאנו אנחנו חייבים בקיפוח פרנסתו" (המאורות הגדולים עמ' ל').

הלכה

סיום התפילה

א. בשעה שאומר "לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה, תהיה כוונת התפלה על הבנים שיהיו לומדי תורה וצדיקים ובעלי מידות טובות.

ב. אחר אין כאלהינו, יאמר סדר פטום הקטורת. כי כתוב בזוה"ק שמי שאומרו לאחר התפילה מבטל המוות מביתו, ואין הסט"א יכולה לשלוט עליו. וגם מסוגלת מאד לשמירה, ומכניעה מחנות הס"מ. וצריך לאמרה בכוונה, ואז זוכה לעשות תשובה שלמה, וזוכה לפרנסה טובה ולשפע גדול.

ג. לאחר פטום הקטורת, צריך לומר מאמר תנא דבי אליהו זכור לטוב כל השונה הלכות. ויאמר אמר ר' חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם וכו', שיש בו שבע פעמים שלום, ועם "שלוה" הם שמונה פעמים. ומכניע בזה השטן שיש לו שמונה כנפים.

ד. אחר עניית ברכו, יעמדו הקהל ויאמרו בכונה גדולה עלינו לשבח, והוא שבח עליון ונורא מאד, ויש בו צורך גדול לתפילה אשר התפללנו, כדי לבטל אחיזת החיצונים. ובכריעה שאנחנו עושים בהרכנת הראש וקצת מן הגוף, אנחנו מורידין אורות מקיפים בכל העולמות עד העשיה כולה, ואין החיצונים יכולים לינק השפע והאורות שירד ע"י התפילה. וצריך לומר השבח הזה כולו מעומד.

ה.מה טוב שילמוד אחר התפילה כשעודנו מעוטף בטלית ומעוטר בתפילין. וא' המרבה וא' הממעיט, כי לא יזכה האדם לקנות ג' חלקי הנשמה - נפש רוח נשמה, אא"כ ילמוד בתפילין, כמ''ש הרב ראשית חכמה (בשער הקדושה), וביותר אם לומד בתפילין דר"ת.

ו. אחר התפילה ישתדל ללמוד סדר היום בסדר חק לישראל, כי הוא סדר נאה דרך קצרה וכשרה, וזוכה במעט זמן לקרות תנ"ך ולשנות משנה וגמ' וזוה"ק. והאיש הירא, ח"ק נתן ולא יעבור, כי הוא תועלת עצום לנפשו.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!